מיולוגיה, לפי המילון הרפואי, הינה התורה העוסקת בחקר השריר והרקמות התומכות בו. בניגוד לקרדיולוגיה, שהיא התורה העוסקת בחקר שריר הלב, שיש רופאים העוסקים בה (קרדיולוגים), ככל הידוע לי אין רופאים מיולוגים.
עוד בעניין דומה
זה מפתיע למדי, אם חושבים על כך שאחת הרקמות המורכבות ורבות התפקידים בגופנו היא רקמת השריר המשורטט. מעבר לכך, זהו איבר חיוני ועל כך אפשר ללמוד ממה שקורה כאשר ישנה פגיעה בתפקודו. שרירים חשובים לייצוב השלד, לתנועה, לנשימה, לראייה לשמיעה, לאכילה. לשרירים יש גם תפקיד מטאבולי רגולאטורי ועל כך אפשר ללמוד מההשפעה המשמעותית שיש להפעלתם על רמות של סוכר וליפידים בדם. כל רופא יודע את חשיבותה של הפעילות הגופנית, אך בודדים יודעים כיצד להתאים אותה לחולה הספציפי. לשרירים יש גם השפעה על התפקודים הגבוהים של המוח ועל כך אפשר ללמוד מהאפקט שיש לפעילות גופנית על המצב הנפשי.
ועם כל זאת אין אף תחום ברפואה שעוסק באיבר החיוני הזה באופן ספציפי. הטיפול בבעיות שרירים מחולק בין תחומים שונים, כאשר לאף אחד מהם אין ראייה עמוקה ורחבה.
"הטיפול בבעיות שרירים מחולק בין תחומים שונים, כאשר לאף אחד מהם אין ראייה עמוקה ורחבה"
בעיות אנטומיות בייצוב השלד מטופלות על ידי אורתופדים, מחלות דלקתיות מסויימות מטופלות על ידי ראומטולוגים, מחלות הקשורות בדרך זו או אחרת לפעילות עצבית מטופלות על ידי נוירולוגים, כאבים בשרירים או התעייפות שרירים שסיבתם אינה ברורה מטופלים על ידי מגוון רחב של רופאים, כולל פסיכיאטרים, ובעיות הקשורות בנשימה מטופלות על ידי פולמונולוגים. הרופאים היחידים שמגלים עניין בתיפקוד ובפעילות המטאבולית של השרירים הם רופאי ספורט.
הבדיקות להערכת התיפקוד של האיבר המורכב הזה מוגבלות ביותר, כאשר לכל תחום ישנן הבדיקות שלו, תוך התייחסות והבנה מועטה לבדיקות בתחומים אחרים.
תארו לעצמכם איך היה נראה הטיפול בחולים קרדיאליים לו בעיות אנאטומיות היו מטופלות על ידי אורתופדים, מחלות דלקתיות על ידי ראומטולוגים, בעיות נשימה על ידי פולמונולוגים וכאבים ממקור קרדיאלי על ידי פסיכיאטרים? והיחידים שהיה להם עניין בהבנת פעילות הלב ומציאת דרכים לשפר אותה היו רופאי ספורט?
הפעילות התקינה של השריר תלוייה בגורמים רבים. החל מהעברת הגירוי העצבי וכלה בניצול יעיל של האנרגיה על ידי המיטוכונדריה, כאשר בדרך ישנם מספר רב של תהליכים מורכבים של העברת סיגנאלים מחוץ ובתוך התא, פתיחה וסגירה של תעלות יונים בתיזמון מדוייק, שחרור של סידן מתוך מאגרים תאיים, יצירת קשרים מתוזמנים היטב בין החלבונים המכאנוכימיים-אקטין ומיוזין ועוד.
שיבוש באחד או יותר מהתהליכים האלו יכול להביא לפגיעה בכוח, בסיבולת או בתפקידים הרגולאטורים של השריר באופן אקוטי או כרוני. האתיולוגיה לפגיעה כזו יכולה להיות רחבה - פגם גנטי, נוגדן עצמי, חשיפה לחומרים טוקסיים, חסר תזונתי, תופעות לואי של תרופות ועוד.
"לא בכדי רבות מהמחלות הלא ברורות ברפואה קשורות בדרך זו או אחרת לשרירים"
לא בכדי רבות מהמחלות הלא ברורות ברפואה קשורות בדרך זו או אחרת לשרירים ומתבטאות בכאבים או התעייפות של השרירים. לא בכדי תופעות לואי של תרופות שמתבטאות בפגיעה בפעילות השריר אינן זוכות להתייחסות דומה לזו שזוכות תופעות לואי שמתבטאות בפגיעה בספירות הדם או בכליות.
אז מדוע תחום זה לא קיים ברפואה? ככל הנראה מדובר בטעות היסטורית. בכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא, נראה לי שהגיע הזמן לתקן את הטעות הזאת.