עד שנת 1804, פחות ממיליארד אנשים הילכו על פני האדמה. יותר ממאה שנה מאוחר יותר, ב-1927, חצינו את רף שני המיליארד. מאז, אוכלוסיית העולם זינקה זינוק נחשוני קדימה, כשהיא נתמכת על ידי הישגי הרפואה המודרנית והשיפור בבריאות הציבור.
הרף האחרון נחצה ביום שלישי השבוע, כאשר האו"ם דיווח שאוכלוסיית העולם הגיעה לשמונה מיליארד בני אדם. המספר הזה מעורר השתאות, גם בגלל שעברו רק 11 שנים מאז חצינו את רף השבעה מיליארד. במאמר מוסגר נאמר, שהמספרים לא מדויקים עד הפרט האחרון משום שלא מתקיימת ספירה רשמית של אוכלוסיית העולם, אך האו"ם הכריז כי על פי המודלים בהם הוא משתמש לצורך תחזית –חצינו את רף שמונה המיליארד השבוע.
קצב הצמיחה, שצפוי דווקא להאט בעשורים הקרובים, לא היה אחיד בכל רחבי העולם. האטה בשיעורי הצמיחה במדינות מאוכלסות כמו סין וארצות הברית עוררה דאגה מסוימת, משום שהיא מאיימת על האיזון החברתי בהן. לעומת זאת, העלייה בשיעורי הילודה במדינות עניות מאיימת להעלות את הלחץ על מערכות שכבר היום מתקשות לתפקד.
חלק ניכר מגידול האוכלוסייה מגיע מהמדינות העניות ביותר, במיוחד מאפריקה שמדרום לסהרה. האו"ם דיווח כי כ-70% מהצמיחה של המיליארד האחרון, משבעה לשמונה מיליארד, נרשמה במדינות המוגדרות כבעלות הכנסה נמוכה ובינונית-נמוכה, המגמה צפויה להתחזק עוד יותר בשנים הבאות. "כאשר יתווסף המיליארד הבא - בין השנים 2022 ל-2037, קבוצות המדינות הללו צפויות להוות יותר מ-90% מהגידול העולמי," ציין האו"ם בהודעתו.
מבחינת בריאות הציבור אלה חדשות בעייתיות, משום שבחלקים רבים של העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה עד בינוניות, מערכות הבריאות מבוזרות ומשקיעות מאמצים גדולים כדי להגיע לאוכלוסיות כפריות ומרוחקות. במקביל, המערכות הללו נאבקות מדי יום כדי לענות על הביקוש ולספק טיפול רפואי סביר לכל הפחות לאזרחים, בשל משאבים מוגבלים.
צפיפות, פריון והמגיפה הבאה
אנחנו מצויים עדיין בעיצומה של מגיפה, שהדגישה את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה העולמי בתחום הבריאות. בהתאם לתחזית, האוכלוסייה צפויה לגדול, כאמור, דווקא בכמה מהמדינות והערים הצפופות ביותר בעולם. מחלה יכולה להתפשט בקלות כאשר אנשים חיים בתנאים צפופים ועם גישה לקויה לתשתית תברואה מתאימה. ככל שהעולם הופך להיות יותר מקושר והגלובליזציה מתפתחת, מחלות יכולות להתפשט מיבשת אחת לאחרת תוך מספר שעות.
במקביל, שיעור הפריון בעולם ירד; האו"ם צופה, כי במדינות בעלות הכנסה גבוהה, מספר האנשים מתחת לגיל 65 צפוי לרדת בשנים הקרובות. אבל, שיעור הפריון מתעקש להישאר גבוה במדינות עניות יותר, שבהן ליותר נשים ונערות אין גישה לטיפולי בריאות מיניים ופוריות, כולל אמצעי מניעה.
אמנם נדרשו 11 שנים עד שהאוכלוסייה גדלה לשמונה מיליארד משבעה מיליארד, אבל האו"ם צופה שיחלפו 15 שנים עד שנגיע לתשעה מיליארד, ב-2037, ועוד 22 יעברו לפני שנחצה את רף ה-10 מיליארד, ב-2058. יחד עם זאת, ירידה באוכלוסיית העולם לא צפויה לפני שתעבור עוד חצי מאה, כשהתאריך המדויק תלוי במידה רבה בקצב הירידה בפוריות במדינות בהן נמדדו רמות הפוריות הגבוהות של היום.
ירידה באוכלוסיית העולם לא צפויה לפני שתעבור עוד חצי מאה
הלידות בסין הגיעו לשפל היסטורי בשנת 2021, עובדה שיחד עם העלייה בתוחלת החיים שלה, עלולה להוביל למחסור בכוח אדם ולבלום את הצמיחה הכלכלית. על פי תחזית האו"ם מיולי השנה, הודו צפויה לעלות על סין כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם בשנת 2023. גם ארצות הברית האטה, וצמחה בעשור האחרון בקצב האיטי ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת.
גישה לשירותי בריאות
הדרך הטובה ביותר להבטיח את בריאות הציבור היא לספק גישה לשירותי בריאות נאותים ואיכותיים לכולם. האו"ם העריך שבשנת 2017 פחות ממחצית מאוכלוסיית העולם הייתה נגישה לשירותי בריאות חיוניים. ב-30 השנים הבאות, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ב-2 מיליארד בני אדם. התפלגות הצמיחה הזו אינה שוויונית מבחינה גיאוגרפית. כתוצאה מכך, הצמיחה הזו תשפיע באופן לא פרופורציונלי על מדינות שכבר נאבקות כדי לספק שירותי בריאות נאותים לאזרחיהן.
חלק מהמדינות הללו גם חסרות תשתית מתאימה כמו דיור ותברואה, מה שיוצר סביבה נוחה לשגשוג של פתוגנים ומחלות. במצבי חירום, כמו מגיפת ה-COVID-19 הנוכחית, אזורים פגיעים עלולים להיות מוצפים במהירות ואינם מסוגלים לספק טיפול רפואי לאנשים נגועים. זה מוביל ומגביל את יכולתן של מערכות הבריאות לתמוך בסוגיות בריאותיות חשובות אחרות כגון טיפול באימהות, חיסונים וטיפול מונע.
אנחנו חיים בעולם מאוד מקושר. נכון לשנת 2018, 55% מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים עירוניים והמספר עוד צפוי לגדול ל-68% עד 2050. אזורים עירוניים ידועים כמיושבים בצפיפות וסביר להניח שבכל יום נתון אדם יבוא במגע עם עשרות אנשים בעבודה, בתחבורה ציבורית, במכולת ומחוצה לה. אזורים עירוניים משתנים מבחינת תנאי החיים, איכות התשתיות, שירותי התברואה ושירותי הבריאות, אך כל המשתנים הללו ממלאים תפקיד חשוב באופן שבו עיר יכולה להגיב למצב חירום, כמו התפרצות או מגיפה, בשירותי בריאות הציבור.
הגידול תרם לאתגרים סביבתיים, כולל שינויי אקלים, כריתת יערות ואובדן המגוון הביולוגי
מערכות מעקב שמתפקדות כראוי ומנטרות את התפשטות המחלה הן המפתח להערכת ומידע על תגובות חירום לבריאות הציבור. ככל שהאוכלוסיות גדלות ודפוסי ההגירה משתנים, מדינות חייבות להיות מסוגלות לתקשר מידע בריאותי כראוי בשפות העונות על הצרכים של אוכלוסייה מגוונת עם דרגות שונות של אוריינות בריאות.
לגידול באוכלוסייה יש, כמובן, השפעה סביבתית משמעותית. יש קונצנזוס בקרב המומחים, כי רמות הייצור והצריכה המקובלות היום אינן בנות קיימא. לדוגמה, דו"ח האו"ם קובע, הגידול באוכלוסייה הזין צריכת דלק בשיעור שמומחים טוענים שהוא לא בר קיימא. הגידול תרם לאתגרים סביבתיים, כולל שינויי אקלים, כריתת יערות ואובדן המגוון הביולוגי. "גידול איטי יותר של האוכלוסייה במשך עשורים רבים עשוי לסייע בהפחתת הצטברות נוספת של נזקים סביבתיים במחצית השנייה של המאה הנוכחית", נאמר בדו"ח.
מדינות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן מרוכז גידול האוכלוסייה, אכן תרמו הרבה פחות לשינויי האקלים מאשר המדינות העשירות ביותר. אבל ככל שאוכלוסיות עניות גדלות, "צריכת האנרגיה שלהן תצטרך לעלות באופן משמעותי כדי להתפתח מבחינה כלכלית", העריך האו"ם.
בריאות האם וסניטציה
הריון כולל בחובו גם סיכונים לנשים, והסיכונים הנלווים עלולים להחמיר בהתאם למקום המגורים הגיאוגרפי. באזורים מרוחקים של העולם הסכנה נובעת מחוסר היכולת לגשת לטיפול טרום לידתי עקב גורמים כמו מרחק, עלות או מחסור באחיות, רופאים ומיילדות מיומנות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מדי יום בשנת 2017 מתו כ-810 נשים מסיבות הניתנות למניעה הקשורות להריון ולידה.
במהלך מגפת COVID-19 הנוכחית, משאבים רבים הופנו במדינות העניות מבריאות האם כדי להילחם במגיפה. זוהי דוגמה לפגיעותן של מערכות בריאות מבוזרות וחלשות. ככל שהאוכלוסייה גדלה ברחבי העולם, חיוני להבטיח שנשים יוכלו לקבל את הטיפול הדרוש להן להריונות וללידה בטוחים ובריאים.
לכל בני האדם צריכה להיות גישה למשאבים לתכנון המשפחה כדי להחליט מתי וכמה ילדים להביא. ליכולת לתכנן את הלידה יש השפעה ישירה על שיעור הפריון הכולל, או על מספר הילדים שיהיו לאישה במהלך חייה. חיוני להפחית את שיעור הפריון הכולל על מנת לייצב את גידול האוכלוסייה ולהפחית את תמותת האם.
מגפת הקורונה גם הבהירה יותר מאי פעם, שניקיון והיגיינה נאותים הם פקטורים מרכזיים במניעת התפשטות המחלות. לרוע המזל, ל-2.2 מיליארד אנשים ברחבי העולם חסרים מי שתייה נקיים, שמנוהלים בהתאם לכללי הבטיחות המקובלים, ול-4.2 מיליארד אנשים אין תנאי תברואה נאותים.
יש השלכות רבות לסטטיסטיקה המדהימה הזו. כאשר לאנשים אין גישה למים נקיים. מלבד העובדה שהם אינם יכולים לקחת תרופות, או להשתמש במים נקיים כדי לבשל, לנקות ולשטוף ידיים, הם נחשפים למחלות הנישאות במים כמו שלשול, כולרה, דיזנטריה וטיפוס. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמי שתייה מזוהמים אחראים לכ-485,000 מקרי מוות משלשולים מדי שנה.
השפעות סביבתיות
השפעה סביבתית נוספת הנובעת מהגידול באוכלוסייה היא שכדי לעמוד בדרישות למזון, דיור ופיתוח כללי, אנחנו פולשים לעתים קרובות לאזורי טבע לא מיושבים. פלישה שכזו פותחת פתח להפרעה למהלך חייהן של חיות בר נגועות, הנושאות מחלות וזיהומים שעלולים להיות מועברים לבני אדם, בהעברה זואונוטית - zoonotic transmission.
בחלקים מסוימים של העולם, אנשים כבר חיים בסמיכות לחיות בר. חשוב ללמד אנשים על הסיכונים הכרוכים במגורים כל כך קרובים לאוכלוסיות חיות בר, ולהבטיח גישה לשירותי בריאות כדי שהסיכון להעברה זואונוטית לא יגדל.
ככל שהעולם ממשיך לעבור שינויי אקלים, וקטורים, כמו יתושים, שבעבר לא יכלו לשרוד באזורים מסוימים בגלל מגבלות מזג האוויר, מסוגלים כעת לחיות ולשגשג באזורים שבהם לא יכלו בעבר. זה פותח אזורים חדשים ואוכלוסיות אנושיות לזיהומים ומחלות הדורשים טיפול רפואי ובמקרים מסוימים חיסונים מונעים.
זיהום סביבתי הוא בעיקר תוצאה של פעילויות אנושיות ויש לו השפעות ישירות על בריאות האדם. על פי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר סביבתי קשור ל-4.2 מיליון מקרי מוות בטרם עת ברחבי העולם. לרבות מהערים הגדולות והצפופות בעולם יש איכות אוויר ירודה. ככל שהאוכלוסייה גדלה ויותר אנשים עוברים למרכזים עירוניים, יש לטפל בבעיה זו.
גם זיהום מים הנובע מתהליכים תעשייתיים, ייצור אנרגיה ומתעשיית החקלאות מהווים דאגה בריאותית משמעותית. השחתת הקרקע כתוצאה מכריתת יערות כדי לפנות מקום לחקלאות, מרעה ופיתוח תורמת הן לזיהום האוויר והן לזיהום המים. ההשפעות של מזהמים סביבתיים נוטות לפגוע יותר מכל באנשים החיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ונמוכה עד בינונית. חלק ניכר מ-2 מיליארד האנשים המוערכים שיתווספו לאוכלוסיית העולם עד שנת 2050 יחיו במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
