פעילות גופנית אצל מטופלים עם השמנת יתר שסובלים ממחלת כבד יכולה לשפר את אנזימי כבד, את רמות האינסולין ואת איכות החיים. אולם, מידע מבוסס-ראיות לגבי התפקיד של פעילות גופנית במניעת שחמת אינו מאושש דיו. במחקר חדש, שנערך ב-Chung Yuan Christian University ב-Taoyuan City בטייוואן, ביקשו לחקור את ההשפעה של פעילות גופנית על ההיארעות של שחמת הכבד במבוגרים עם השמנת יתר.
עוד בעניין דומה
החוקרים העריכו פעילות גופנית באמצעות מאגר ה-Adult Preventive Medical Service מ-2012, בעוד ששחמת זוהתה באמצעות מאגר ה- National Health Insurance Research Database. כל המשתתפים היו בני 40 ומעלה. החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית ללא התניה על מנת לאמוד את החסים הצולבים עבור שחמת.
בסך הכול, זוהו 1,586 מבוגרים עם עודף משקל ו-1,525 מבוגרים עם השמנת יתר עם שחמת הכבד. פעילות גופנית שבועית של מעל 150 דקות נמצאה כגורם מגן משחמת בנשים וגברים עם השמנת יתר. אולם, פעילות גופנית של פחות מ-150 דקות שבוע הייתה גורם מגן עבור גברים בלבד ולא עבור נשים. עבור פעילות גופנית שבועית של מעל 150 דקות, היחס הצולב של שחמת בגברים ונשים עם השמנת יתר עמד על 0.701 (רווח סמך 95% של 0.584-0.841) ו-0.736 (רווח סמך 95% של 0.562-0.964), בהתאמה. היחס הצולב המתוקן בגברים ונשים עם עודף משקל עמד על 0.735 (רווח סמך 95% של 0.622-0.866) ו-0.503 (רווח סמך 95% של 0.37-0.684).
עבור פעילות גופנית שבועית של פחות מ-150 דקות בשבוע, גברים עם עודף משקל והשמנת יתר היו עם יחסים צולבים של 0.879 (רווח סמך 95% של 0.788-0.98) ו-0.874 (רווח סמך 95% של 0.782-0.977) בהשוואה ל-0.918 (רווח סמך 95% של 0.778-1.083) ו-0.916 (רווח סמך 95% של 0.78-1.075) אצל נשים עם עודף משקל והשמנת יתר, בהתאמה.
לאור הממצאים החוקרים מסכמים שפעילות גופנית בינונית עשויה למנוע התפתחות של שחמת הכבד בקרב מבוגרים עם עודף משקל והשמנת יתר. תועלת זו הייתה משמעותית יותר עבור נבדקים אשר ביצעו פעילות גופנית מעבר להמלצה המינימלית של 150 דקות בשבוע.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
