לויקוציטוזיס נקשר לעלייה בסיכון לפקקת ורידים (venous thromboembolismח– VTE) בקרב חולי סרטן עם הפרעות מיאלופרוליפרטיביות.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה היתה לקבוע אם נויטרופיליה עיקשת, שאינה קשורה לגורמים שכיחים כגון מחלות ממאירות, זיהומים או שימוש בסטרואידים, קשורה באופן בלתי-תלוי ל-VTE.
במחקר נכללו מטופלים מבוגרים, אשר במהלך שלוש שנים ביצעו שלוש ספירות דם מלאות או יותר במסגרת מרפאות חוץ.
נויטרופיליה עיקשת הוגדרה כספירת נויטרופילים מוחלטת הגבוהה מ-95% (˂ 2 סטיות תקן) מאוכלוסיית התאים (≥ 7.8 * 109/ליטר) בשלוש ספירת דם לפחות, שבוצעו במרווחים של חודשיים לפחות. כמו כן, בוצעו ניתוחים נפרדים לספירות נויטרופילים ≥ 9 * 109/ליטר ו-≥ 10 * 109/ליטר. לא נכללו בניתוח הנתונים ספירות דם שנאספו ממטופלים במהלך אשפוז.
התוצא העיקרי היה אבחנה של VTE, לפי הגדרות ICD-9. יחסי סיכוי (Odds ratiosי-OR) הותאמו לפי סטטוס סוכרת, עישון, השמנת יתר, מין וגיל. מדד צ'ארלסון שימש להערכת תחלואה.
נאסף מידע על 43,538 מטופלי חוץ. למרות שלא נמצא קשר בין VTE לספירת נויטרופילים ≥ 7.8 * 109/ליטר, מטופלים עם ספירה ≥ 9.0 * 109/ליטר נטו פי שניים להיות מאובחנים עם VTE, בהשוואה למטופלים עם ספירת נויטרופילים תקינה (ORי: 2.0; 95% רווח בר סמך: 1.3-3.1, p=0.003).
מטופלים עם ספירת נויטרופילים ≥ 10 * 109/ליטר היו בסיכון גבוה אף יותר ל-VTEי (OR: 2.3י, 1.2-4.8, p=0.019).
כאשר ציוני צ'ארלסון שוקללו לתוך ניתוח הנתונים, הסיכון שנצפה השתנה באופן מובהק.
החוקרים סיכמו, כי עלייה בספירת נויטרופילים קשורה לסיכון מוגבר ל-VTE כאשר אין למטופל רקע של מחלה ממאירה, זיהום או שימוש בסטרואידים. בקרב מטופלים עם תחלואות נלוות קשות, נויטרופיליה יכולה להיות סמן לסיכון מוגבר ל-VTE.
מקור:
Margarita Kushnir , Hillel W. Cohen, Henny H. Billett.
Persistent neutrophilia is a marker for an increased risk of venous thrombosis; Journal of Thrombosis and Thrombolysis
pp 1-7; First online: 06 July 2016